בין קודש לחול

בני ברק היא העיר הצפופה ביותר בארץ, חסרים בה שטחים פתוחים וירוקים ואורח החיים בה תובעני למדי. המרקם העירוני בה נשען על צירים ראשיים אינטנסיביים ורשת אַ־פורמלית של קיצורי־דרך, שדרכה נרקמת דמותו של "המשוטט החרדי". הפרויקט מציע רשת דרכים ירוקה ומקשרת, המאפשרת מעברים ממקום למקום באנונימיות ובהתרחקות מהעומס העירוני, באמצעות שימוש בטקטיקות: מבוכיוּת, עומק ומפלסיוּת. הרשת נפרשת בין שני מוקדים: הרצועה המזרחית והרצועה המערבית. הרצועה המזרחית ממוקמת לאורך הגבול החיצוני של העיר כחלק מתפיסה של מתן שירות עירוני פתוח ומונגש, ומתאפיינת בפתיחות, יעילות, תפקודיות ונגישות. הרצועה המערבית עוברת באזורי הפנים של העיר במטרה לייצר תחושת שייכות, ומתאפיינת באינטימיות, אנונימיות, קהילתיות ומשמעות תרבותית. כך נוצרת מערכת דינמית המחברת בין פנים לחוץ, ובין קודש לחול.