בחלום שהיה לי הלכתי בדרך ארוכה וחשוכה, פוסעת במים שמגיעים מעל הברכיים. עברתי במקומות של החלומות – הכלאות של מציאות וחיזיון. הגעתי למדרגות. אני יורדת, המים בירכיים, עולים לאגן ונהפכים בהירים וצלולים. אני רואה דף נייר על הקרקעית. אור מרצד עליו. אני מושיטה ידיים ואוספת אותו. בעודי מושה אותו אלי אני לפתע מגלה - זה לא נייר, זה פרפר בדמות נייר. התערוכה שלי מבקשת להדהד את החוויה של החלום על פרפר הנייר, ולשחזר את המחווה – הושטת יד המנסה לאחוז בדימוי חומק הבלתי ניתן לאחיזה.
