ללא כותרת

הצבייה והיונה, שתיהן ניצודות, תמות וטהורות, מייצגות עבורי מצב של חלקיות, חֹסר ופגיעוּת.

האש, שהותירה את סימניה בחריכות על גבי הנייר, מגלמת כוח משחית ומטהר בעת ובעונה אחת, כזה המאפשר לידה מחדש.

אל הלימודים בבצלאל הגעתי בשלב מאוחר בחיי, כשכבר הייתי אם יחידנית לארבעה ילדים. בעבודותיי אני מבקשת להתמיר כאב לתקווה, תוך עיסוק בביוגרפי, הפרטי, אך גם בסיפור הרחב שלנו כעם. העבודות הן תוצאה של פעולות רישומיות, ציוריות והדפסיות מרובות, הנבנות זו על גבי זו ומייצרות מצבים של הסתרה וגילוי. ריבוי הפעולות מגלם ערכים של התמדה וכוח רצון, ובכך מתכתב עם מקורות רוחניים בכלל ויהודיים בפרט. דימויי החיות הנרדפות יחד עם האש המכלה, יוצרים דואליות של שבר ותיקון, כיליון וצמיחה מחודשת.