Tod- Afula case study

רכבות הן תשתית תחבורה ציבורית יעילה, אך נתפסות כ"הפרעה" בעיר, במקום הזדמנות. אפשר לראות התחדשות עירונית באזור תחנות רכבת בערים רבות בעולם. בערים הישראליות, תחנות הרכבת לרוב ממוקמות מחוץ לערים ומוקפות במגרשי חנייה. אזורי תחנות הרכבת נשארים מבודדים ולא מטופלים מבחינת פיתוח עירוני- מדרכות צרות ללא צל וצמחייה, ריבוי כבישים רחבים. עפולה יכולה להוות אלטרנטיבה למרכז הארץ המצופף, וחלק מרצף ערים מקושרות ברכבת. העיר תוכננה ב 1925 ע"י אדריכל ריכרד קאופמן בהזמנת חב' קהילת ציון. עפולה יועדה להוות המרכז העירוני של עמק יזרעאל. התכנית מציגה עיר רדיאלית, תחנת הרכבת בלב העיר, מרכז עירוני צפוף הכולל שירותים עירוניים, ובטבעות החיצוניות בתים צמודי קרקע עם משקי עזר - בכוונה לאפשר צמיחה עירונית כלפי חוץ בעתיד. החברה שהזמינה את התוכנית שיווקה את כל הקרקעות כצמודי קרקע עם גינה. בפועל נבנתה רשת הרחובות ללא התוכן הפרוגרמטי שהתכנית הציעה. ברבות השנים נוספו לעפולה שכונות מרוחקות ומופרדות מהמרכז הותיק, בעלות אופי פרברי. קו רכבת העמק נסגר. כשנפתח קו רכבת חדש ב- 2016, הוא הוסט מחוץ למרכז העיר. תוכנית המתאר של עפולה מתעדת לשלש את מספר התושבים בעיר, באמצעות תוספת שכונות המיועדות למגורים בלבד, רק 4 רחובות ראשיים מיועדים לעירוב שימושים. ציפוף ללא שינוי בהרגלי ההתניידות מבטיח עיר פקוקה ללא איכות חיים. הפרויקט מציע 3 קווי רק"ל פנים עירוניים שיתחברו לרשת הרכבות הארצית. יתוכננו רשתות משלימות של שבילי אופניים, ונת"צים. במתחם הצפוני של תחנת הרכבת החדשה- מתוכננת תחנה הכוללת מסחר ושירותים נוספים, המחוברת ישירות אל תחנת הרכבת הקלה המוצעת. מעונות סטודנטים צמודים. התכנון כולל שיקום סביבתי של הנחל ובריכת החורף במתחם.הקמת שכונה מעורבת שימושים בקרבת תחנה הרכבת ובהמשך לשכונה הקיימת.