הדפסה בהזרקת דיו, קופסת אור ושקופיות על זכוכית בצילום מבוסס מסך, 2025
בשנת 1955, לכבוד יום העצמאות השביעי של מדינת ישראל הציגה מחלקת התזונה של משרד החינוך הישראלי הצעה להנהיג ארוחת חג בסגנון ליל הסדר של חג הפסח. ההצעה כללה, בין השאר, שני תפריטים עשירים ומגוונים שכל מנה בהם היא סמל להיבט אחר של המאורע ההיסטורי של הקמת המדינה. ההצעה כללה גם מתכון לעוגה חגיגית לכבוד החג וההצעה יחד עם המתכון הופצו בפרסומים שונים.
המנהג והתפריטים לא נקלטו בציבוריות הישראלית, בין השאר, כי כלל לא התאימו לאותו הזמן – תקופת הצנע והמחסור ששרר אז בארץ. את מסמכי ההצעה ואת התצלומים שבתערוכה מצאתי בחיפוש מקרי בארכיון של משרד החינוך. נגעו לליבי התקוות והחלומות של מחברי ההצעה, המהדהדים בין השורות, וגם המוטיבציה לעצב, לנהל ולהשפיע ברמה פרטנית ומינורית כיצד נחגוג ומה נאכל ביום החג הלאומי. שבעים שנים אחר כך, ההצעה מגלמת עבורי את היפוכו של הרגע העכשווי במדינת ישראל, ולכן בחרתי להעמיד את המסמך לבחינה מחדש. בחינה זו מתאפשרת הודות לפועלה של שושנה המגיד , צלמת במשרד החינוך ועובדת שירותי הביטחון לשעבר, שצילמה כמעט בזמן אמת (בסך הכול שנתיים אחר כך) את התפריטים בגישה חלוצית ורעננה. דרך עדשת חייהּ ודרך אותם תצלומי אוכל, המשדרים ערכים כגון טריות, תפריט מגוון והקפדה על דיאטה בריאה, נפרס החלום הציוני כולו.
