הפלסטיק: הצעה למבט מחודש על פלסטיק כחומר

דרך איסוף כלי סכו"ם חד־פעמיים מהרחוב, התחלתי לחקור את הפלסטיק כחומר משמעותי בעידן האנתרופוקן – העידן שלנו, שבו החומר הסינתטי נטמע בטבע ובתרבות. העמידות, החוזק ואין סוף האפשרויות שהפלסטיק יכול להציע עומדים בניגוד מוחלט ליחס שלנו אליו ולשימוש החד־פעמי שנעשה בו, ללא היגיון או התחשבות בסגולות החומר. בעיצוב שולחן מונובלוק שילבתי אסתטיקה וערכי עיצוב של המאה העשרים, במטרה לחשוף את פרטי ההזרקה וצלעות החיזוק – במעין ברוטליזם של פלסטיק. השפה העיצובית שפיתחתי מבקשת להחזיר לפלסטיק את מה שנשלל ממנו: כבוד ומעמד תרבותי. בפרויקט אני לא מנסה למחזר את הפלסטיק – אני מנסה לקרוא אותו מחדש.

מנחה: נטי שמיע עופר

צילום: מיכאל צור