air-field

שדה התעופה הנטוש, עטרות, בין ירושלים לרמאללה, הוא צומת גיאוגרפי, פוליטי וסימבולי שנטען במהלך ההיסטוריה בשכבות, זהויות, קונפליקטים ורעיונות. הוא מגלם דואליות של מקומיות לצד ניתוק מהסביבה הקרובה ואת הפער שבין הפוטנציאל והעבר המפוארים שלו, "שער לעולם", ובין המציאות, שהפכה אותו לחצר אחורית ונשכחת.

חידוש השדה כפארק פתוח ורחב דיו להכיל כמה עולמות, מציע שני חצאים משלימים: חלק מוזיאלי במבט לעבר וחלק פעיל ויום־יומי לשימושי תרבות ופנאי אזרחיים. מסלול הנחיתה ומבני התעופה עוברים טרנספורמציה מבנית ושימושית, ומשאבים סמויים, טבעיים ובנויים, מתגלים ומדומיינים לטובת עתיד של דיאלוג חדש.