ארט דיירקשן באופנה: המשך אבולוציוני או תוצר פוסט-מודרני של תפקידי האוצרות?

בשנים האחרונות מתחדדת ההבנה שתפקיד הארט דיירקטור בעולם האופנה חורג מעבר להיבטים אסתטיים גרידא, ומשקף תהליך עמוק של שינוי תרבותי ותפיסתי. בין עולם האמנות לעולם השיווק, הארט דיירקטור פועל כמתווך תרבותי שמנסח שפה חזותית, מייצר נרטיבים, ומעצב זהות מותגית שהיא גם מסחרית וגם רעיונית בעת ובעונה אחת.

על רקע טשטוש הגבולות בין אמנות לכלכלה, בעידן שבו האמנות מאבדת את מעמדה האוטונומי וממוזגת לתוך מנגנוני צריכה, עולה השאלה: האם תפקיד הארט דיירקטור באופנה הוא למעשה המשך אבולוציוני של הפרקטיקה האוצרותית המסורתית – או שמא מדובר בטרנספורמציה פוסטמודרנית של האוצרות עצמה, כזו שמעצבת מחדש את היחסים בין דימוי, הקשר, וערך?

מחקר זה מבקש לבחון את הפונקציה התרבותית של הארט דיירקטור בשדה האופנה, ולהבין כיצד הוא משקף שינוי רחב בתפיסת הדימוי החזותי בתרבות העכשווית.