שברי צלמים

העבודה מבטאת פעולה של הרס ודחיית דימויים חזותיים כעמדה ביקורתית ערעור מוסכמות, חקירת זהות ומחאה נגד מוסדות כוח. דרך הבגד אני שואלת מה מסמל הלבוש ואיזה מסר עובר דרכו. איך דימוי כמו כיסא כתר פלסטיק, מחסום, סמל ירושלים (האריה השואג) - משנים את פניהם. אני מפתחת גזרות שמתבססות על פרטי לבוש מהרחוב הישראלי, משבשת את הגזרות, מדפיסה עליהן דימויים שהוצאו מהקשרם. בעבודות המתכת אני מכליאה מודלים משעווה שאספתי מבית יציקה ירושלמי: סמלי יודאיקה ומזכרות, צורפות מסחרית, דימויים ירושלמיים וישראליים, ההופכים ליצורי כלאיים... ושואלת ירושלים של זהב? של חושך או אור?