נרשם בגוף

הפרויקט מבוסס על ההבנה כי הגוף מהווה מרחב זיכרון בפני עצמו – מקום שבו חוויות רגשיות, ובעיקר טראומות, נאגרות ומוטמעות ברובד התחושתי: בנשימה, במתח השרירים, בתנועה הלא־רצונית. בהתבסס על גישות טיפול סומטיות, מוצעת כאן קריאה בגוף כטקסט נושם – שבו כל אזור פועל כמערכת תחושתית עצמאית, הנושאת בתוכה היסטוריה רגשית שקטה. הגוף מתפקד כבית: מרחב פנימי סדוק, שחי בו הזיכרון הגופני. כל אזור מבטא דפוס שונה של חוויה שנצרבה בו: הראש – דיסוציאציה וניתוק מהכאן־והעכשיו כהגנה מפני הצפה / הגב – נשיאת עומס, תפקידים ואחריות שהוטמעו מבחוץ / הבטן – רגשות גולמיים שלא עברו עיבוד / הרגליים – מתח עצור מהדחף לזוז, לברוח, לקפוא כל אלה פועלים יחד בתוך גוף שממשיך לנשום – זוכר, מגיב, ונושא בתוכו את מה שלא סופר. עיצוב סאונד: ריף צורן הנחיה: אלי מגזינר, נעם שכטר