שכונת ״באב א-זהרא״ ,הממוקמת בצפון מזרח ירושלים, מצפון לחומות העיר העתיקה, משקפת שכבות של שלטון עוקב, אשר הגיעו לשיאן בסיפוח דה-פקטו של ישראל. תהליך זה התבטא בפיצול מרחבי, ממשל ממוסד ושליטה צבאית. בתוך סדר מתוזמר זה, תושבי השכונה גיבורות וגיבורי התנגדות עירונית מקיימים פרקטיקות יומיומיות החושפות את המתח שבין אסטרטגיות קולוניאליות מלמעלה לבין צורות חתרניות של דאגה, טיפוח והתנגדות. הפרויקט מגיב להיעדר תשתיות של טיפול קולקטיבי וחיים ציבוריים, באמצעות עיצוב מחודש של קומפלקס רוקפלר שבמקור שימש כמכשיר שלטוני קולוניאלי בתחום הארכיאולוגיה. הקומפלקס מתפרק ומורכב מחדש דרך החדרת פרוגרמות אזרחיות, החותרות תחת ההיגיון המוסדי שלו, ומכוונות את המרחב לעבר כתיבה משותפת, ניכוס מרחבי, ויצירת “מרחבים שלישיים” חלופיים, נזילים ומשותפים.