באוקטובר של שנת 73, אבי היה לוחם בגדוד 890 של הצנחנים.
בדרכו לקרב, שלימים נקרא "קרב החווה הסינית", בלילה, בדיונות של סיני, נתקל בחייל מצרי הרוג שלצד גופתו היה נשק אליו מחובר מכשיר שלא הכיר.
אבי הרים את המכשיר, וכשהביט דרכו, מהבהלה, הפיל את המכשיר מהידיים.
זו הפעם הראשונה שהוא ראה דרך אמר"ל.
בקרב, אבי נפצע אנוש מירי של שלושה כדורים וכמעט איבד את חייו.
אני מצלמת בעיר אשקלון. עיר בה גדלתי ובה בית משפחתי.
אשקלון מטווחת כ-20 שנים ע"י אירגוני טרור מרצועת עזה, והינה העיר המטווחת ביותר במדינת ישראל בעשור האחרון. ממתקפת אוקטובר 2023 נורו אל עבר אשקלון כ-1400 רקטות שגרמו לנזקים כבדים בעיר ולאובדן חיי אדם. מעל ל 60,000 תושבים פונו, ויתר התושבים הסתגרו במקלטים.
העיר הייתה לעיר רפאים, נעדרת אנוש.
את הפרויקט יצרתי בשיטוט ברחבי העיר תוך שימוש במאמר"ל (אמצעי לראיית לילה) - מצלמה צבאית בעלת יכולת קליטה של אינפרא אדום. צילום אינפרא אדום שומש לצרכים צבאיים עוד ממלחמת העולם הראשונה. המצלמה קולטת את ה"ספקטרום הנראה", שהינו החלק מן הספקטרום האלקטרומגנטי הנראה ע"י עין אנושית, ובנוסף המצלמה קולטת חלק מטווח הNIR (אינפרא אדום קרוב) אינו נראה בעין אנושית.
עם המצלמה הרגישה לאור, שיכולה לצלם את האינו נראה, אני מצלמת בעיקר בזמן דמדומים שהינו טווח ביניים בין חושך לאור, דבר שמאפשר לי לייצר עיוות צבע ספציפי וגם לנוע באופן מטאפורי בין נראות להיעלמות של העיר. באופן זה אני מייצרת עיר במצב ביניים, תלושה, חסרת זמן, שהינה ספק נטושה-ספק לא.
אני משתמשת ביכולות המצלמה כדי לייצר הזרה ואזהרה. הצבעוניות המעוותת של הדימויים, הבין פסטלית לבין רדיואקטיבית, מקנה לדימויים מראה דיסטופי ואפוסמטי, שהינה שימוש של בעלי חיים בטבע בצבעים בולטים לצורך אזהרה על רעילות וסכנה.
כמו בעלי החיים, אני משתמשת בצבעים להצביע על סכנה ולייצר מראה בולט לעיר שלתחושתי היא שקופה ואין בה עניין - עיר שמצבה האינו נורמטיבי נורמל, והפך לשגרה שהשפיעה רבות על התושבים בה.
