לו זמן היה תופס מקום

מיצב פרויקט הגמר שלי, מבקש לתת ביטוי חומרי וצורני למחשבות שנוגעות באופני ההופעה השונים של הזמן במהלך החיים, דרך מערכת של אובייקטים פיסוליים עשויים מפורצלן, ברזל וחלודה במצבי צבירה שונים. הזמן נוכח בקיום שלנו, נוגע בחומר, בגוף ובנפש. אנחנו נעים בין חווית החזרתיות שקיימת בתנועה האינסופית של הקיום, אל מול הכיווניות הברורה בה אנו מתקדמים בציר הזמן שלנו, הידיעה המוחלטת על סופיותנו כיצורים אנושיים. 

האלמנטים המוצבים בחלל נעים בין ריחוף ושקיעה ומקיפים את הצופה, מזמנים תנועה, התעמקות ושהייה.

מידות: גודל משתנה | חומרים: פורצלן, ברזל וחלודה | טכניקה: אובניים, עבודה בחוליות, פיסול

הנחיה: הילה בן ארי

צילום: עידו אלפרוביץ