בעיני המתבוננת

מאי מאירסון 

מנחה: ליאורה רוזין

בני האדם, בדומה ליצורים חיים אחרים, מונעים על ידי צורך טבעי לזהות דפוסים ולהעניק להם משמעות. האם קרה לכם פעם שבהיתם בשמיים, בווילון האמבטיה או ברצפה, ופתאום זיהיתם דמות של חיה או פרצוף המסתכל עליכם? תופעה זו, בה אנו תופסים גירוי עמום ומעורפל כמוכר ובעל משמעות, נקראת "פראידוליה"(Pareidolia) , והיא משקפת את הנטייה האנושית למצוא סדר גם בכאוס.

הצורך האנושי במתן משמעות לדפוסים ותבניות נובע מצרכים הישרדותיים בסיסיים ומן הצורך ביצירת קשרים חברתיים. בין אם מדובר בזיהוי טורפים ביער או איתור מקורות מזון, בין אם בחיפוש אחר מקומנו בעולם, היכולת לזהות דפוסים הייתה תמיד כלי מרכזי באופן בו אנו מפרשים את העולם. 

"מתוך מחקר תופעת הפראידוליה ועל ידי שימוש בנטייה הטבעית שלנו לראות קשרים ותבניות בכל מקום, גם כאשר הם אינם קיימים במציאות, עיצבתי ארגז כלים המזמין את המשתמש בו להתנסות בתופעה דרך חיפוש, משחק וגילוי, בחינת הסביבה ופרשנות מחודשת שלה".