נַחֲלָה

נַחֲלָה // דיאלוג בין תרבות למרחב   

יחסי הגומלין בין חלקת הקרקע ובין תרבות המתיישבים בה משתקפת בחלוקת הארץ המקראית. המושג "נַחֲלָה" מגלם דיאלוג בין זהות השבט למאפייני המרחב. וגבולותיו אינם רק תיחום פיזי, אלא ביטוי לשייכות ויחס לקרקע.   הגדרת "נחלה" משתנה מתקופה לתקופה, כמו גם המתיישבים. כל תקופה מייצרת חלוקה שונה ויחס שונה בין נחלות ובין נחלת היחיד לנחלת הכלל.  רעיון זה מקבל ביטוי קונקרטי באזור התכנון שבפרוזדור ירושלים - מרחב טעון שכבות היסטוריות ואדריכליות. הפרויקט בוחן את היחס בין הנחלה למרחב בשלושה יישובים המזוהים עם תרבויות שונות: קיבוץ צובה, הכפר עין ראפה, ומבשרת ציון.   השטח שביניהם הוא נחלה מרובדת מבחינה תרבותית והיסטורית. הפרויקט מבקש למצוא בשטח זה ייצוג ליישובים אלה ולאפשר להם להיות שומריו. תכנון הגבול הופך אותו למרחב חי ומקשר, שבו כל יישוב צופה על שכנו וכולם פונים אל לב הנחלה.