אור אחרון

חזיונות אפלים המצויים באזורי תפר בין העיר למרחבי הבר, עומדים במרכז עבודותיה של ווקסלר. בתערוכה מיצב פיסולי ורישומים על בד עשויים פחם טבעי ופחם ממדורות. הרישומים רחבי המימדים מבוססים על שוטטויות ליליות ביער הסמוך לביתה של ווקסלר; סביבת נחל רבידה והר הרצל. לצידם עבודת רצפה המורכבת מיציקות גבס, חרסים וחומרים אורגניים, שנוצרו באותו היער; אובייקטים המזכירים ממצאים ארכיאולוגיים וחלקי גוף. הדימויים נולדו מתוך התבוננות באופן בו העיר חודרת למרחבים הפתוחים ומעלימה אותם ובהשראת מפגשים חזיתיים עם חיות בר. העבודות מהוות עדות לעקבות האדם בנוף המקומי, נוגעות במתחים בין מרחבי החשכה והאור המלאכותי ומהדהדות מעגלים של בריאה וכיליון.