מקום־מושב: שטיח הנע בין המרחב הפתוח לסביבת ישיבה מוגדרת

השטיח הוא אובייקט הטעון ברבדים תרבותיים, גאוגרפיים, היסטוריים, פוליטיים, כלכליים ועוד. לאורך ההיסטוריה, שטיחים שימשו במגוון תרבויות לסימון מרחבים, ליצירת מקום ולהזמנה למפגש והתכנסות. "מקום־מושב" עוסק בשטיח, הנע בין מצע רך ומוכר - שעליו אנחנו דורכים - לבין רהיט מוגדר, המתווה מקום ישיבה ומזמין למפגש אנושי. בכך הוא קורא להתבוננות מחודשת במוכר-לא־מוכר. השטיח מתקפל אל תוך החלל ויוצר הזמנה לאינטראקציה חדשה ואינטימית בין האדם, החפץ, החומר ואדם נוסף. בפרויקט נעשה שימוש בטכניקת טאפטינג (Tufting) ליצירת השטיח לפי גזרה, ובמשטחים קשיחים ובקיפולי אוריגמי ליצירת חוזק מבני, המאפשרים מעבר בין מצבי השימוש של החפץ.

מנחה: טל גור

צלם סטילס: מיכאל צור

צלם ועורך וידאו: איתמר סקלקה