במפגש רומנטי בין אלה לגאיה, תשוקות נכרכות סביב פגיעות כמו חבל על גוף חשוף. הן חולקות חוויה חד-פעמית ואינטימית. בטרם אלה מספיקה לחזור לחושיה, גאיה יוצאת ומשאירה אותה כבולה — לזיכרון, לרגע שלא הושלם, לשאלה מה עכשיו? מתוך החלל שנפער מתחיל מאבק פנימי לאיזון בין הצורך בשליטה לבין הצורך בשחרור, בין אובדן לגילוי עצמי. בדידותה של אלה הופכת מכאיבה למחוללת.