אנה מורביץ
Anna Muravich
בעירה שקטה
במהלך חיי נדדתי בין מקומות, ארצות ושפות.
הציור והרישום עבורי הם דרך להתקרב, לא רק למה שהיה, אלא גם למה שטרם קיבל שם או צורה.
אני מציירת נופים גופניים ונפשיים, מרחבים שנושאים בתוכם תנועות של קרבה וריחוק, זיכרון ושכחה. לפעמים אני בונה דימוי ברור ולפעמים אני מאפשרת לו להתפרק להיטשטש לתוך שכבות של חומר ותחושה.
העבודות נולדות מתוך עולמי האישי, אך לפעמים מהדהדות למקורות קדומים מקראיים, מיתיים וחלומיים. בתוך הדימויים ישנם עקרבים, סבכים, סנה בוער. אני יוצרת תחושה של סכנה, מתח ואי-ודאות.
באמצעות נופים, אני בוחנת מצבי קיום שמאפיינים גם את התקופה שלנו.
זמן שבו דבר אינו קבוע, וכל רגע עשוי להיבלע להשתנות להימחק.
ציורי הפחם, המופשטים ברובם, נוצרים מתוך תהליך גופני שלי מול הנייר. הציור ״נברא״ תוך כדאי מחיקה והצטברות של שכבות.
אני בונה ומוחקת באמצעות הגוף, בתנועה אינטואיטיבית ולעיתים כמעט אלימה.
כל שכבה מגלה ומסתירה בו זמנית. זהו מרחב של תהייה מתמשכת.
לצד רישומי הפחם מוצגים שני ציורי שמן גדולים:
אחד מזכיר את הסנה הבוער ומתמודד עם חוויית סיכון מהאש לצד ההתגלות.
והשני מתאר ג’ונגל לילי סבוך פראי וחושני.
שניהם נטועים בדימוי של טבע אך פורצים ממנו אל מקומות של חיפוש פנימי, מתח, וציפייה.
ביחד, העבודות נעות בין בהירות לאפלה, ודאות ואי-ודאות, אחיזה ושחרור.
אני מנסה לתת תחושה של תנועה פנימית, חמקמקה, שמבקשת למצוא רגע של שקט בתוך כל הבלאגן.