קצה התעלה

חצי האי סיני שימש במשך שנים רבות כצומת גיאופוליטית לתנועת סחורות, אנשים, נשק ומשאבים. תשתיותיו נבנו, נהרסו ונבנו מחדש, לעיתים קרובות כמראה לשינויים בהשפעת מעצמות גלובליות ואזוריות. תעלת סואץ ממחישה את ההשלכות המרחביות העמוקות של תשתיות אלו, כאשר הקמתה עוררה שרשרת של פרויקטים ואירועים בכל קנה מידה; מתיחום גבולות נוקשה ועד מחלוקת על אתרי אירוח בקצה המזרחי של חצי האי. אך ככל שמתפתחות בריתות אזוריות, מסדרונות סחר חדשים צומחים. במסגרת הסכמי אברהם, הוקם מסלול ה-IMEC, המפחית את חשיבות הסחר בים האדום תוך חיזוק התשתית הדיפלומטית לגשרים כלכליים עם מדינות שכנות. בתגובה, פרויקט זה שואף להחיות את מפרץ עקבה-טאבה-אילת כמוקד אזורי לנתיבים חדשים, חילופי תרבויות ושימור אקולוגי, ואת קצה התעלה לקידום נוף אזורי משותף.