במרכז התערוכה עומד ניסיון לאחוז בזיכרון. כזה שהוא מקוטע, מטושטש, לעיתים חמקמק. העבודות נולדות מתוך זיכרונות ילדות בצרפת, במרחב הביתי בו גדלתי. בין פנים לחוץ, בין שייכות לזרות. אני יוצרת מתוך שיטוט, בתווך הנע בין דימוי מתוך זיכרון לזה הנוצר מחדש. הדימויים מקבלים חיים בדרך אמורפית, מופשטת, שמהדהדת את הזיכרון, ולא משחזרת אותו באופן ישיר. אני מציירת בשכבות של צבעי שמן ופסטל על בדים רופפים בגדלים שונים בפעולות של הוספה ומחיקה. מנסה לבטא שפה פלואידית המכילה סתירות בין החשוף למוסתר, בין קבוע לנע. במהלך העבודה נוצרה התבוננות מחודשת על החלל הביתי, בעיקר הקירות שמגדירים אותו. כאלה הסופגים רגשות ונושאים זיכרון. קיר רגשי. ניסיתי להבין את הרגש שנובע מתוך קיר כזה, שאוצר בתוכו זיכרון, גוף ותנועה. כך התפתח מהלך ציורי ופיסולי, שבו הציור גולש ומתפרש על פינות ובליטות הקיר.
