תפנית

יש רגע שבו דבר מתחיל להשתנות: הוא משתחרר מעצמו, מתחיל לנוע, ומתגלה פתאום אחרת. רגע שמזכיר שאנחנו בעצם אין סופיים, נמצאים בתנועה מתמדת, נבראים ומשתנים ושוב נבראים. דרך פרטי לבוש מהעולם המחוייט, המייצגים מסגרת, קו ישר ויציבות, אני בוחנת את הרגע שבו משהו ברור מתחיל להיראות אחרת: קו שמתרכך, תפר שמתעגל, צורה שנשברת, בד שמתחיל לנוע. שואלת מה מתרחש כשהם נפגשים עם התרחבות, שחרור, בדים רכים. הפריטים שנוצרו מגלמים את האפשרות של דבר יציב להפוך לרך, של מבנה מוחזק להרפות. זו הזמנה להתבוננות בשינוי פנימי שלי, באפשרות לעבור תהליך, להיוולד שוב, להתגלות כדבר אחר.