טווח אפס

מנחה: נעמי סלייני 

הצפת המידע המאפיינת את חיינו מחייבת מנגנוני עיבוד וסינון, אך דווקא אותם מנגנונים משמשים גם להדחקה שיטתית של מידע מאתגר. הפרויקט נוצר בעקבות בחינה של תהליכי תיעוד, פרסום ושימור ידע בארגונים של זכויות אדם המתעדים את פעולות ישראל כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, ומצביעים על ההתעלמות השיטתית של החברה הישראלית מהן.

המיצב מתמקד בעמודת הגילאים '0' בטבלת פרסום ההרוגים בעזה, הכוללת יותר מ-900 שורות של שמות תינוקות בני פחות משנה שנהרגו בעזה מאז תחילת המלחמה. הספרה '0' חושפת את הפרדוקס הטרגי: כשחיים שלמים מצטמצמים לעמודת נתונים, שאינה מציינת אפילו גיל, היא מציגה  רק את הריקנות, את מה שלא הספיק להתממש.

העבודה מציעה מרחב הכרה אלטרנטיבי למציאות שהחברה הישראלית מסרבת לראות את קיומה. השילוב בין המוחשי לדיגיטלי, בין הנתון הקר למפגש האינטימי, יוצר חוויה שחורגת מצריכה פסיבית של מידע. מתוך הבנה שהכרה אמיתית מתאפשרת במרחב השקט שבין "הנתון היבש" לשֵם האישי של ההרוג.ה, מנסה המיצב לאתגר ולפרוץ את חומת האדישות שמאפשרת את המשך הזוועות או מתנכרת להן.